ה'תשס"ה

ה'תשס"ה (5,765) ובקיצור תשס"ה – היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-16 בספטמבר 2004, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 2 באוקטובר 2005.
המולד של תשרי חל ביום שלישי, 19 שעות ו-287 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג החא. היא מעוברת, ואורכה 383 ימים.
זו שנה רביעית לשמיטה, ושנת 8 במחזור העיבור ה-304. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 25 (סימנה כהלוא) במחזור השמש ה-206.
שנה זו היא שנת 1,936 לחורבן הבית, ושנת 2,316 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשס"ה 57 שנות עצמאות.

אירועים

• כ"ג בתשרי – פיגוע תופת בסיני: מכונית תופת התפוצצה במלון הילטון טאבה, שקרס חלקית ושתי מכוניות התפוצצו לאחר מכן בראס א–שטן
• י"א בחשוון – הכנסת הצביעה בעד תוכנית ההתנתקות
• י"ד בחשוון – טרמינל 3 בנמל התעופה בן-גוריון, המוכר גם כנתב"ג 2000, נפתח לראשונה
• כ"ו בחשוון – הכנסת קובעת בחוק הדגל, הסמל וההמנון באופן רשמי את "התקווה" כהמנון הלאומי
• כ"ז בכסלו – פרס נובל לכימיה מוענק לאהרן צ'חנובר ואברהם הרשקו, מדענים מהטכניון בחיפה, יחד עם האמריקני אירווין רוז על גילוי ותיאור את מערכת האוביקוויטין, האחראית לפירוק חלבונים בתוך התא
• י"ד בטבת – רעידת האדמה בדרום–מזרח אסיה בדרגה 9.3 בסולם ריכטר גרמה לגלי צונאמי אימתניים ולבסוף למוות של כ–280,000 אנשים. הרעש הורגש היטב באינדונזיה, מלזיה, תאילנד, הודו, סינגפור וסרי לנקה
• כ"ג בטבת – רעידת אדמה בעוצמה של 4.9 בסולם ריכטר במפרץ סרוני
• כ"ח בטבת – תושבי הרשות הפלסטינית מצביעים בבחירות לנשיאות הרשות, לראשונה לאחר מותו של יאסר ערפאת
• ג' בשבט – 6 הרוגים בפיגוע במעבר קרני
• כ"ט בשבט – פסגת שארם א-שייח' המביאה לסיום האינתיפאדה השנייה
• ז' באדר א' – הכנסת מאשרת בקריאה שלישית את חוק יישום תוכנית ההתנתקות
• כ' באדר א' – שביתת התלמידים הראשונה מתקיימת בישראל
• י"ז באדר א' – 5 הרוגים בפיגוע התאבדות במועדון ה–Stage בתל אביב
• א' בסיוון – ניסן דולינגר (42) אב ל–6 מהיישוב פאת שדה, נרצח בירי על ידי פועל ערבי שהסיע ברכבו
• י"ד בסיוון – תאונה קשה בהתנגשות בין רכבת ומשאית בישראל מובילה לכמאתיים פצועים ושמונה הרוגים
• ה' בתמוז – מחבל מתאבד התפוצץ בסמוך לקניון השרון בנתניה
• ט"ז בתמוז – 88 אנשים נהרגו בסדרת פיצוצים בשארם א-שייח', סיני
• כ"ח בתמוז – עדן נתן–זאדה מראשון לציון פתח ביריות על אוטובוס מלא בנוסעים ערבים בעיר שפרעם ורצח 4 נוסעים, בהמשך הומת נתן זאדה עצמו על ידי חלק מהנוסעים
• י' באב – תחילת ביצוע תוכנית ההתנתקות ברצועת עזה וצפון השומרון
• י"ב באב – התחיל שלב הפינוי בכח של תוכנית ההתנתקות, ברחבי רצועת עזה עימותים מתונים בין כוחות צבא ומשטרה למיועדים לפינוי
• י"ב באב – אשר וייסגן רצח 4 ערבים באזור תעשייה של ההתנחלות שילה
• ח' באלול – סיום מבצע "אשמורת אחרונה": כוחות צה"ל השלימו את נסיגתם מרצועת עזה במסגרת ביצוע תוכנית ההתנתקות, והעבירו את השליטה ברצועת עזה לרשות הפלסטינית

נפטרו

• י"ח בתשרי – שאול עמור, ראש עיריית מגדל העמק, חבר הכנסת, שר ושגריר ישראל בבלגיה (נולד ה'תש"א)
• י"ח בתשרי – זאב לב, פיזיקאי ישראלי ומייסד בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים (נולד ה'תרפ"ב)
• ב' בחשוון – עוזי חיטמן, זמר ומלחין ישראלי (נולד ה'תשי"ב)
• י' בכסלו – רפאל איתן, הרמטכ"ל ה–11 של צה"ל, ח"כ ושר בממשלות ישראל (נולד ה'תרפ"ט)
• ב' בטבת – הרב אבבה ברהן ברוך, ממנהיגי קהילת ביתא ישראל באשדוד
• ה' בטבת – יהודית נאות, שרה בממשלת ישראל, חברת הכנסת, פרופסור למיקרוביולוגיה בטכניון (נולדה ה'תש"ד)
• ט"ז בטבת – צבי צור, הרמטכ"ל השישי של צה"ל (נולד ה'תרפ"ג)
• י"ז בטבת – ברוך ג'מילי, לוחם פלמ"ח (נולד ה'תרפ"ג)
• י"ט בטבת – אלישבע גרינבאום, משוררת ומחזאית (נולדה ה'תשכ"ה)
• כ' בטבת – אשר פרס, פיזיקאי ישראלי (נולד ב–ה'תרצ"ד)
• כ"ז בטבת – יעקב גדיש, כלכלן ישראלי (נולד ה'תרצ"ד)
• י"ט בשבט – אפרים קישון, חתן פרס ישראל, סופר, אחד מגדולי הסטיריקנים, מחזאי וקולנוען ישראלי (נולד ה'תרפ"ד)
• כ"ז בשבט – אדיר זיק, שדרן רדיו ישראלי (נולד ה'תרצ"ט)
• א' באדר א' – ארתור מילר, מחזאי אמריקאי (נולד ב–1915)
• ד' באדר א' – סילביה רפאל, סוכנת מוסד
• ו' באדר א' – דודו גבע, אמן, מאייר, מחבר ספרי קומיקס וקריקטוריסט (נולד ה'תש"י)
• כ"א באדר א' – צבי מלחין, איש המוסד שלכד את אדולף אייכמן (נולד ה'תרפ"ח)
• א' באדר ב' – אמיר דרורי, סגן הרמטכ"ל ומנכ"ל רשות העתיקות (נולד ה'תרצ"ז)
• ו' באדר ב' – גארי ברתיני, מנצח ומלחין ישראלי ממוצא בסרבי, זוכה פרס ישראל (נולד ה'תרפ"ז)
• י"ז באדר ב' – רבי אברהם מנחם דנציגר בעל "אמרי מנחם" האדמו"ר של חסידות אלכסנדר
• כ"ה באדר ב' – סול בלו, סופר אמריקאי יהודי, זוכה פרס נובל לספרות (נולד ב–ה'תרע"ה)
• ג' בניסן – אהוד מנור, פזמונאי ומתרגם ישראלי, חתן פרס ישראל (נולד ב–ה'תש"א)
• י' בניסן – הרבנית חנה טאו מחנכת ומהפכנית בלימוד תורה לנשים. מתלמידותיו של הרצי"ה קוק, וממייסדות מדרשת הרובע
• ט"ז בניסן – עזר ויצמן, איש צבא, מפקד חיל האוויר, מדינאי ונשיאה השביעי של מדינת ישראל (נולד ב–ה'תרפ"ד)
• י' באייר – בתיה גור, סופרת ישראלית (נולדה ב–ה'תש"ז)
• י"ט באייר – אבנר חי שאקי, פרופסור למשפטים, שר וחבר הכנסת מטעם המפד"ל (נולד ב–ה'תרפ"ו)
• ח' בסיוון – דן צלקה, סופר ישראלי (נולד ב–ה'תרצ"ו)
• כ"ג בסיון- חכם רפאל אלאשוילי, רבה הראשי של יהדות גאורגיה בישראל (נולד ב-ה'תרצ"ד)
• כ"ו בסיוון – שמואל אבידור הכהן, רב (נולד ה'תרפ"ו)
• כ"ו בתמוז – הרב שלמה זאב צווייגענהאפט, ראש השוחטים דמדינת פולין, ואב"ד הנובר ומדינת נידערזאקסען (סקסוניה התחתונה) במדינת גרמניה
• י"א באב – אלכסנדר גומלסקי, מאמן כדורסל רוסי ממוצא יהודי (נולד ב–ה'תרפ"ח)
• ט"ז באב – דליה רביקוביץ, משוררת ישראלית (נולדה ב–ה'תרצ"ז)
• ט"ז באלול – שמעון ויזנטל, צייד נאצים מפורסם (נולד ה'תרס"ט)
• כ"ט באלול – שרה לוי-תנאי, כוריאוגרפית ישראלית (נולדה ב–ה'תרע"א)

פרסי ישראל

מקבלי פרס ישראל לשנת תשס"ה הם:

ספרות:

• יצחק אוורבוך-אורפז

מדעי המינהל:

• פרופ' מרים ארז
• פרופ' יחזקאל דרור

פיזיקה:

• פרופ' יעקב בקנשטיין

חקר הלשון העברית:

• פרופ' אהרן דותן

חקר הרפואה:

• פרופ' רנה זיצוב-מרכס
• פרופ' שאול פלדמן

צילום:

• אלכס ליבק – צילום

חקר המזרחנות:

• פרופ' יעקב לנדאו
• פרופ' ששון סומך

מחול:

• אוהד נהרין

שירה:

• ישראל פנקס

חקר הבלשנות:

• פרופ' אולגה קפליוק

חקר הפילוסופיה הכללית:

• פרופ' בן-עמי שרפשטיין

מפעל חיים:

• שבתי טבת
• הרב ישראל מאיר לאו
• התיאטרון הקאמרי

לוח שנה

►►	ה'תשס"ה	◄◄
	2004 - 2005

להלן לוח שנה עברי - גרגוריאני. בכל משבצת יומית - אות אחת או זוג אותיות לציון היום בחודש העברי, ומספר לציון היום בחודש הגרגוריאני.

יום טוב / שבתון

חג שאיננו שבתון

יום זיכרון או צום

מאפייני לוח השנה

ערך מורחב – שנת החא

• שנה מסוג החא, ובה 383 ימים.
• שנה מעוברת ובה שני חודשי אדר - אדר א' ואדר ב'. חג הפורים נחוג בשנה כזו באדר ב'. בנוסף, בי"ד באדר א' מציינים פורים קטן, ובט"ו באדר א' מציינים שושן פורים קטן.
• שנה "חסרה": שבה חשוון וכסלו בני 29 יום כל אחד

• ג' בתשרי חל בשבת, ולכן צום גדליה נדחה ליום ראשון ד' בתשרי.

• ט"ו באדר ב' חל בשבת, ולכן שושן פורים נחוג שלושה ימים - בערים שהיו מוקפות חומה - מיום שישי י"ד באדר ב' ועד יום ראשון ט"ז באדר ב' - זהו פורים משולש.

• י"ד בניסן, ערב פסח, חל בשבת, ולכן חלים דיני ערב פסח שחל בשבת.

• כ"ז בניסן חל ביום שישי, ולכן יום הזיכרון לשואה ולגבורה מוקדם ליום חמישי כ"ו בניסן

• ה' באייר חל ביום השבת, ולכן יום העצמאות מוקדם ליום חמישי ג' באייר ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה מוקדם ליום רביעי ב' באייר.

היסטוריה של עם ישראל

ה'תשס"ה